| ד"ר יובל מנטל וד"ר עדנה שפיר ואדי שיח = עין משוטטים ואדי קטן וסודות לו, לא מעט. בין הוואדיות החורצים אתן רכסי הכרמל, מצוי ואדי קטן, הצופן בחובו היסטוריה בעלת חשיבות חובקת עולם, שמשך ומושך אליו מטיילים עד עצם היום הזה.בחיפה בין שכונת "כבביר" לשכונת "כרמליה", מרחוב לוטוס לכיוון מערב יורד הוואדי עד לשערי בית העלמין "שדה יהושע". אורכו 2.8 ק"מ. "הנוצרים כינו את הוואדי בשם: "נחל מעיין אליהו". נשפכים אליו: המעיין העליון, המכונה: "עין הישועה" או "עין פראג'". והמעיין התחתון, הקרוי: "עין שיח" או "עין מר אליאס" או "עין משוטטים". נציין בקצרה כמה מהאירועים החשובים שאירעו בואדי: 1. ליד שפך הנחל קיימים אתרים פרה-הסטורים בשטח של כ-590 דונם, בהם נערכו חפירות לגלות את צפונות ההתיישבות בתקופה האפי – פליאוליתית. מתקופת האבן המוקדמת לפני כ- 15,000 – 18,000 שנה. מהממצאים עולה שהאתר היה מחנה עונתי של ציידים-לקטים. נמצאו בו ממצאים עשירים של כלי צור מסותתים ועצמות בעלי חיים, כלי כתישה וקברים. הממצאים מאפיינים את התרבות הכבארית- הגאומטרית. 2. כבר בזמן העתיק ביקרו בנחל זה נוסעים מהעולם. נזירים מתבודדים מילאו מאות מערות בכרמל, שכונה "ארץ אלף המערות". חלקם הגדול מצאו את וואדי "עין שיח", כמקום אידיאלי למשכנם. יש בו מעיינות, ומקום מסתור טבעי: מערת קומותיים, הקיימים עד היום. הצליינים מצאו במקום מסתור ומנוחה בדרכם לירושלים, את המעיין ממנו שתו, כינו "מעיין אליהו". על רבים מהמבקרים בו השאיר המקום רושם רב והם סיפרו עליו בכתבים שריכז האב אליאס פרידמן. (1979). בתקופה הביזנטית, עיבדו הנזירים את השטחים במדרונות הואדי ניצלו את מי הנחל גם להשקיה והשתמשו במסלע הסמוך לבנית מגורים. 3. אחרי מסע הצלב השלישי בשנת 1192, התכווצה ממלכת הצלבנים למרחבי מישור החוף וצפון הארץ. הפעילות המרכזית הנוצרית עברה מירושלים לעכו. נוצרה ההתנחלות של הצלבנים ושל עולי הרגל בואדי שיח בקרבת "מעיין אליהו", על הר הכרמל בפלשתינה. על פי דו"חות של כמה היסטוריונים, הראשון שייסד את ההתנחלות היה הקדוש ברטהולד מקלמבריה. הקבוצה קראה לעצמה "מסדר האחים של הבתולה מריה מהר הכרמל". האחים הראשונים חיו עדיין ללא חוקים, בצורה סגפנית, במיעוט בדיבור ובתור נזירים מתבודדים במערות. אמנם הם השתייכו לקבוצה אך היה להם קשר קלוש זה עם זה. הנביא אליהו היה להם לדוגמה ולסמל. בשנת 1206 בערך , ריכז אותם הנזיר ברוקארדוס ויחד פנו אל אלברטוס, שהיה הפטריארך הלטיני של ממלכת ירושלים בעכו, על מנת שיאשר את החוקים שלהם בתור תקנון (Regula). כך נקבעו כללים ונוהלי סידורי תפילה משותפת, התכנסות וקיום קהילת נזירים שיתופית ואוטונומית. לקח כמה שנים חלפו עד שהאישור התקבל, בשנת 1214. וזו הייתה תחילת "המסדר הכרמליתי". שמו המלא : "האחים של מרים המבורכת מהר הכרמל". נבנתה קפלה לתפילה במנזר "אל סיק", ששרידים ממנו נותרו בשטח הסמוך למעיין ומול מערת קומותיים. הנוצרים כינו אותו על שם ראש קבוצת הנזירים, שפנו אל אלברטוס "מנזר ברוקארדוס". במדרון הדרומי בנו קיר גבוה ומדרגות שבראשן היה מגדל תצפית ושמירה. כך הוקם למעשה מתחם מבוצר, שהקנה ביטחון לעולי הרגל הרבים שפקדו את הארץ. הנזירים קיבלו תרומות ומענקים וכך יכלו לנהל את חייהם. כך הוקם המסדר הנוצרי ה- 3 בארץ ישראלי, המסדר הכרמליטי שהצטרף למסדר ההוספיטאלרים, שהוקם בירושלים במאה ה-11. מסדר שטיפל בבריאות וברווחה של הצליינים. ולמסדר הטמפלרים, לנוסד בירושלים בשנת 1118, שתפקידו היה להגן על הצליינים. היו גם מסדרי משנה לטיפול ייעודי, כמו הטאוטונים, שהיו לאכסנייה, בית חולים ובית תפילה עבור צלבנים ממוצא גרמני. וכן מסדר הלזריסטים, שטיפל בעיקר במצורעים. 4. בשנת 1265 כבשו המוסלמים את הארץ וגם את מקום הנזירים הכרמליתים בוואדי שיח. בשנת 1291 התמוטטה ממלכת הצלבנים. כל הנזירים מהוואדי עזבו את הארץ יחד עם מגיניהם והם שבו לאירופה. 5. בשנת 1631 בערך, שבו נזירים לארץ ולכרמל. חלקם שבו למקור מחצבתם בוואדי שיח. נבנתה קפלה חדשה בסמוך לכנסייה הקדומה בוואדי, ובמבנה שובצו אבנים מהמבנה של הכנסייה הישנה. הקפלה שימשה לתפילות הצליינים שהגיעו לואדי שיח. השטח גודר והם מחזיקים בו עד ימינו. חלק מהנזירים ובראשם פרוספר התיישבו בכוכים ליד מנזר הנקרא על שם האב פרוספר, שנמצא מעל מערת אליהו הנביא.המנזר ובו מזוהה קבר אלישע, ב"סטלה מאריס", שבראש הכרמל, הוא תוצר מאוחר יותר של מסדר הכרמליתים, מהמאה ה-18, המבנה נבנה סופית ב- 1836, ועבר תהפוכות וידיים רבות המנזר קיים ופועל גם בימנו אלה. 6. במורד הוואדי נותרו שרידי מבצר, שנבנה ביציאה מוואדי, מיוחס למלך הצרפתי הצלבני לואי ה-9, שביצר את חיפה. הוא לקח על עצמו את התפקיד להגן על הנזירים ועולי הרגל מפולשים שעלולים להגיע מהים ומהחוף. בשנות ה-50 של המאה ה-12 שיפץ את וואדי שיח'. בפתח הוואדי ביצר את הכניסה ואח"כ בנה מבנים ומבצרים נוספים בחיפה. 7. שרידי בוסתן ניכרים בבירור לקראת שפך הוואדי. הוא היה שייך ללוסי כיאט, שאביה עזיז בנה את הטרסות בשנת 1936, שנקרא עד היום "בוסתן כיאט". בהמשך נבנו מדרגות מהוואדי עד לשכונת כבביר, שנמצאת במעלה הגדה הצפונית של הוואדי. 8. בשנת 1937 נחנך מגדל המים בגן שמואל הכהן שבכיכר היינה ע"י "האגודה להספקת מים על הכרמל", אליו שאבו ממי נחל שיח דבר שאפשר את הרחבת היישוב היהודי על רכס הכרמל. 9. כיום גרות במפתח נחל שיח כמה משפחות ערביות, ראשית ההתיישבות המחודשת בשנת 1925, ע"י איכר מטירה, שהכשיר מערה שבצלע ההר למגורים. אליו נוספו משפחות שפונו מכפר סמיר, עת נבנה המחלף הגדול בכניסה לחיפה. 10. הנחל משך ומושך אליו עד היום מטיילים, אומנים, משוררים ומוזיקאים וגם מעטים הבאים להיטהר בטבילה במעיינות שבנחל. חבל שהנחל מוזנח בימים אלה. כדאי להשקיע ולטפח את פנינת הטבע וההיסטוריה העשירה בלב העיר, ששמו רומז על ייעודו כמקום שיטוט, ביקור לשם הנאה ובילוי. מקורות בן ארצי, יוסי: (2018), "נחל שיח ובוסתן כיאט" מתוך קטלוג התערוכה "בוסתן כיאט". בהוצאת מוזיאון העיר חיפה וגלריה בית הגפן. וייסה, נסים: (2021), "הכרמליתים – מסדר הנזירים בכרמל". העמותה לתולדות חיפה. הרצאה באתר מ.ת.ג. כפיר, רפי: (2024), "הלזריסטים – מסדר לעזר הקדוש" ב-"המסדרים הצבאים בתקופתה הצלבנית" בתוך: מאמרים על ירושלים. פרידמן, אליאס: (1985), "הכרמליתים ואתריהם בחיפה". חיפה ואתריה. אריאל, חוב' 37-39. Friedman Elias; (1979: Hermits of mount Carmel. A study in Carmelite origins. Roma. Teresianum – Piazza s. Pancrazio 5 A. Institutum Historicum Teresianum studia. שורר יעקב: (2003): לטייל בחיפה בין כרמל וים, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 155-163. |
